שאלנו מדגם מייצג של עובדי הייטק בישראל עד כמה לדעתך עובדים עם מוגבלויות יתקשו להתקבל ולהשתלב בחברה שלך” ועד כמה עובדים המתגוררים באזורים מרוחקים, בפריפריה צפון/דרום יתקשו להתקבל ולהשתלב בחברה שלך?” הנה מה שמצאנו.
ההייטק מתקשה לשלב עובדים עם מוגבלות ועובדי ההייטק מודעים לכך
60% מקרב עובדי ההייטק שסקרנו, העידו כי לדעתם עובדים עם מגבלות יתקשו במידה כלשהי להתקבל ולהשתלב בחברה שבה הם עובדים. 15 אחוז מהעובדים העידו כי עובדים עם מוגבלויות יתקשו במידה רבה או במידה רבה מאוד להתקבל ולהשתלב בהן.
הנתונים מעידים, אמנם, שעובדי ההייטק מודעים לקושי של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בהייטק, אולם הנתונים בשטח מעידים כי הקושי גדול עוד יותר. על פי מחקר שערכו חוקרים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה , שיעור ההשתלבות בהייטק של אנשים עם מוגבלות נמוך פי 3.4 משל אנשים ללא מוגבלות., רק 1.9% מהאנשים עם מוגבלות מועסקים בהייטק לעומת 6.5% מאנשים ללא מוגבלות. הסיבות לכך הן שורת חסמים בדרך, ובהם שיעור נמוך של זכאות לבגרות, שיעור נמוך של נרשמים לתואר, שיעור תעסוקה נמוך, שיעור נמוך של מסיימי תארים, היעדר קשרים מתאימים וגם ודעות קדומות בחברות ההייטק. באותו מחקר נמצא שריחוק גאוגרפי ממרכז הארץ מקטין מאוד את הסיכוי לתעסוקה בהיי־טק בייחוד בקרב אנשים עם מוגבלות.
עובדי משאבי אנוש ועובדי חברות הייטק קטנות- מעריכים ששילוב אנשים עם מוגבלויות קשה יותר
האחוז הגבוה ביותר מקרב עובדי ההייטק שסקרנו שהעידו כי הם מעריכים שעובדים עם מגבלו יתקשו להתקבל ולהשתלב בחברה שלהם היה מקרב עובדים בגיוס ובמשאבי אנוש (26%) ועובדי חברות קטנות בהייטק (35%). זה אינו מפתיע, משום שהמחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא גם כי חברות קטנות מתקשות בעיקר במשימה זו וכי אנשי משאבי אנוש, על אף נכונותם לקלוט ולשלב אנשים עם מוגבלויות נתקלים בקשיים לעשות זאת. מראיונות שערכו עם מעסיקים בהיי־טק עלה כי רבים מהם אינם יודעים היכן למצוא מידע ושירותים בנושאים כמו השמה, הנגשה והתאמה של תהליך המיון למועמדים עם מוגבלות. מנהלות משאבי אנוש בהייטק ציינו שהן אינן יודעות לאן לפנות כדי למצוא מועמדים עם מוגבלות שיתאימו לדרישות התפקיד. עוד עלה מן הראיונות שמנהלי צוותים רבים חוששים להתמודד עם העסקת עובד עם מוגבלות ומעדיפים להימנע ממקרים שבהם ייאלצו לפטר עובד או עובדת עם מוגבלות. שחברות היי־טק. זאת ועוד, בעוד שחברות בנות למעלה מ 100 עובדים כפופות לצו ההרחבה שמחייב אותן להעסיק לפחות 3% עובדים עם מגבלות, חברות קטנות יותר מתמודדות עם קשיים אחרים ואין להן תמריץ כלכלי ישיר לפעול באופן אקטיבי לגיוס אנשים עם מוגבלות.
רחוק מהמרכז- רחוק מההייטק
אבל לא רק להשתלב בהייטק כעובד עם מוגבלות זה קשה, נסו לעשות זאת כשאתם גרים בפריפריה הרחוקה של ישראל (צפון או דרום). ממצאי המחקר שערכנו עולה, שזה ככל הנראה לא פחות קשה. 20% מעובדי ההייטק מעידים שלעובד המתגורר באזור מרוחק יהיה קשה במידה רבה או קשה במידה רבה מאוד להתקבל ולהשתלב בחברת בה הם עובדים. העמדה הזו בלטה בעיקר בקרב עובדים בחברות קטנות ובינוניות (22% ו- 27% בהתאמה) ובקרב עובדים בגיוס ובמשאבי אנוש (26%)- אותם אלה שאמונים על קבלה ושילוב בעבודה. יש להניח שממצאי המחקר משקפים, בין השאר, את הקושי של עובדים מהפריפריה להגיע יומיום לעבודה ממרחק, בהינתן תשתית לא מספקת ובעיקר לא אמינה של תחבורה ציבורית בישראל.
מומלצים לקריאה נוספת
שילב עובדים עם מוגבלויות ותושבי הפריפריה בהייטק- אפשרי וכדאי לכל הצדדים
מעבר להיבט הערכי הבעייתי שבייצוג חסר ובשילוב לא מספק של עובדים עם מוגבלויות ועובדים מהפריפריה בהייטק, מסתבר שתעשיית ההייטק יכולה רק לצאת נשכרת מתיקון המצב, שכן היא עדיין משוועת לידיים עובדות וכאלה יש הרבה בשתי האוכלוסיות הללו.
ד”ר רגב, מעורכי המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מעיד כי העסקת אדם עם מוגבלות עלולה דווקא להתגלות כמשתלמת יותר מבחינת חברת ההייטק בגלל הסיכויים הגדולים יותר שיתמיד. ייתכן שמעבר למודל עבודה היברידי יוכל לסייע עם הקושי של שתי האוכלוסיות הללו להיכנס ולהשתלב בהייטק. סקר שנערך על ידי קרן OurCrowd בקרב חברות סטארט אפ תומך באפשרות הזו לפחות בכל הנוגע לעובדי הפריפריה, שכן רבע מהחברות דיווחו כי בזכות המעבר שלהן למודל עבודה היברידי הן הצליחו לגייס יותר עובדים מהפריפריה. כלומר, המעבר למודל המשלב ימי עבודה מהבית במקום 5 ימים במשרד – לרוב במרכז הארץ (ולא פעם – מרכז ת”א) – אפשר העסקה של יותר עובדים מהפריפריה.
כך או כך, המחקר שערכנו בקרב עובדי ההייטק בישראל מסמן את הצורך בבחינת ההתאמות הנדרשות בחברות ההייטק על מנת להיות מסוגלות לקלוט ולשלב בתוכן עובדים מהפריפריה המרוחקת ומקרב עובדים עם מוגבלויות בישראל.
