השיח הפוליטי בחברות הייטק בישראל

מה למדנו מעובדי הייטק בישראל 

דיברנו עם 500 עובדי הייטק בישראל ושאלנו אותם איך הדברים נראים מנקודת מבטם

עובדי הייטק מעורבים ומתעניינים מאוד בחדשות ובאקטואליה
70%  מתעדכנים בחדשות לפחות פעם ביום.

57% ציינו כי הם מתעניינים באקטואליה במידה רבה ומעלה.

העובדים באים עם דעות שונות לעבודה וקיים שיח ער בנושאים פוליטיים

קיום שיח חברתי-פוליטי במקום העבודה אינו תופעה נדירה רק 3% מכלל הנשאלים דיווחו שבמקום העבודה שלהם כלל לא נוהגים לקיים שיח חברתי-פוליטי שיח פוליטי מתרחש בעיקר בתדירות מזדמנת של 64% על רקע אירועים אקטואליים ששומעים בחדשות.

75% מהעובדים לוקחים חלק פעיל בשיח פוליטי במקום העבודה עם זאת, מרביתם מביעים את עמדותיהם בפני מעגל קרוב של אנשים שאיתם הם מרגישים בנוח לשתף את עמדותיהם. ישנם גם כ-20% שנמנעים לחלוטין מהשתתפות בשיח פוליטי והם גם אלו שבאופן כללי אינם בעלי עניין בנושאי חדשות ואקטואליה.

שיעור גורף ממי שכבר כיום משתתפים בשיח פוליטי במקום העבודה (81%) יהיו מוכנים להביע את עמדתם הפוליטית בפני הממונים עליהם גם אם שני הצדדים מחזיקים בעמדות מנוגדות. לרוב אין חשש להביע עמדה.
קהל זה בולט בקרב גילאי 35-44 בעיקר בהשוואה לגילאי 25-35 ו-55+, וגבוה גם בקרב עובדי מחלקות מוצר, פיתוח ואדמין ובקרב מנהלים אחראים על עובדים. 

החזקה בעמדה פוליטית המנוגדת לזו של המנהל אינה משפיעה על הבחירה במקום העבודה – שיעור גורף מהנשאלים (93%) ציינו כי יסכימו לעבוד במקום בו השקפת העולם הפוליטית של המנהל שונה משלהם ואינם חוששים מכך כלל.

הזכות להביע דעה פוליטית בעבודה

שיעור גבוה מאוד –  85%! מחזיקים בעמדה כי זכותם של עובדי החברה להשמיע את דעותיהם הפוליטיות. אך נראה כי אין בעינהם, דין המנהלים כדין העובדים רק 59% מסכימים שזכותם של המנהלים להשמיע את דעותיהם הפוליטיות בפני העובדים, זהו שיעור נמוך יותר בהשוואה לזכותם של העובדים להביע את עמדתם. מי שמתנגדים במיוחד לזכותם של המנהלים להשמיע את דעתם, הם גילאי 55+.
79% מהנשאלים מסכימים שיש לאפשר לעובדים להביע את דעתם הפוליטית, באופן מכבד, בשעות העבודה. 

לצד הלגיטימציה לניהול שיח פוליטי במקום העבודה נראה כי בכל זאת קיים חשש – המקיף קרוב למחצית מהעובדים שהשיח הפוליטי יכול לפגוע במערכות היחסים בין העובדים ולהשפיע לרעה על העבודה שהם מבצעים. 

קיים פער גדול בין הלגיטימציה שמעניקים עובדי ההיי-טק להשמעת עמדה פוליטית במקום העבודה מחד, לעידוד העובדים לפעילות אקטיבית מאידך (כגון קריאה לצאת להפגנות, למחות, להשתתף בחרם צרכני וכדומה). רק 20% חושבים שעל החברה לעודד את עובדיה להיות פעילים אקטיביים. 

מתי מותר למנהלים להגביל את השיח הפוליטי בקרב העובדים

מרבית הנשאלים (81%) מסכימים שכאשר הבעת העמדה הפוליטית של העובד נעשית בצורה לא מכובדת המנהל רשאי להגביל אותו מלהביע את עמדותיו. באופן דומה, קרוב לשני שליש מהנשאלים מסכימים שהמנהל רשאי להגביל עובד במקרים שהבעת העמדה עשויה ליצור קונפליקטים עם לקוחות החברה לפגוע בתדמית החברה או בהכנסותיה או כאשר הבעת העמדה מתבצעת בפלטפורמות דיגיטליות השייכות לחברה.

לעומת זאת, שימוש בפלטפורמות דיגיטליות שאינן שייכות לחברה (למשל, עמודים אישיים של העובד ברשתות חברתיות או עמודים אישיים של אחרים) להבעת עמדות פוליטיות בהחלט לא נתפס כצעד שיש למנהלים רשות להגביל גם אם מדובר ב LINKEDIN או פלטפורמה מקצועית אישית אחרת.

נדרשת הגדרה מחדש של  ה״פוליטיקלי-קורקט״ בעולם העבודה המודרני

במדינות רבות בעולם ובכלל זה ישראל, ארגונים נדרשים להגדיר מחדש את המרחב של השיח החברתי-פוליטי בעבודה, בעיקר עבור דור חדש של עובדים ומנהלים שעבורם המונח ״פוליטקלי-קורקט״ הוא שונה שלא לאמר דינאמי. לנושא ישנן השלכות משמעותיות על ערכי החברה, התרבות הארגונית ואף השפעה של היכולת של חברות לשמר עובדים ולבנות סביבת עבודה מוצלחת ויעילה. 

המורכבות מהצד של העובדים

בשלוש שנים האחרונות עולם העבודה השתנה ללא היכר. הוא נעשה גלובלי, גמיש והיברידי. כתוצאה מכך נוצר ערבוב מוחלט ומבלבל בין החיים הפרטיים לעבודה. מגפת הקורונה שהוציאה בתוך שלושה שבועות 1.3 מיליארד עובדים בעולם להמשיך לעבוד גם כשלא ניתן היה להגיע למשרד, ובכך העבודה מרחוק והעבודה מהבית נהיו חלק מהיום יום. עובדים רבים התרגלו לעבוד בשעות המתאימות להם, לבושים בבגדים נוחים להם, ובנוכחות מתאימה להם (עם או בלי וידאו). לצד שינויים והשפעות שנבעו ישירות מהמשבר (כגון הטיפול במגיפה והיחס לחיסונים). תוך כדי, התווספו אירועים חברתיים פוליטיים בעקבות שינויים כלכליים, חשש למקום העבודה, החשש ממיתון, האינפלציה, המלחמה באירופה, הבחירות, מגפות בדמות פייק ניוז, ההשפעות של הרשתות החברתיות, חוקים חדשים, כל אלו יוצרים חוסר וודאות וגורמים חוסר הידיעה, מה נכון ומה לא נכון, מתי, איפה ואיך.

הדור החדש נכנס לעולם העבודה ולו הרשתות החברתיות הן חלק ממארג התקשורת הבין אישית שלהם עם הסביבה הפרטית ועם עמיתים בעולם העבודה. עובדים ועובדות נוהגים לתעד, לשתף תמונות וחוויות באופן יומיומי.

היכן עובר הגבול בין הזמן הפרטי שלי? לזמן העבודה שלי? האם מותר לי לעלות לשיחה בזום כשרואים את החולצה שלבשתי להפגנה? האם מותר לי לעלות פוסט עם דעותי הפוליטיות חברתיות ולתייג חברים ברשתות חברתיות בכלל? ב LinkedIn בפרט? ? האם יש בעיה עם זה שאביע את עמדתי בעבודה לגבי מה שקורה במדינה שלי בפני חברי? המנהלים שלי? באותה מידה, מנהלים בחברות מודרניות והיברידיות מפתחים מידי, מאחר ומסכימים שזה מורכב חייבים לצאת במדיניות שתדיר מה ה POLITICALLY CORRECT של החברה. 

כי אסור לנו להתעלם מהזכות שניתנה לנו לחיות במדינות דמוקרטיות שחופש הביטוי הינו אבן יסוד בהן. ויכולה להיות סתירה בין תפיסות ליברליות ולבין העובדים והמנהלים שעובדים בחברה. אסור לנו להתעלם מתקיפות אלימות כמו של רוסיה על אוקראינה ואסור לנו להתעלם מפגיעה בזכויות אדם כאשר אנחנו מודעים להן. חובה עלינו לדעת מתי אסור לנו להסתתר מאחורי – עסקים כרגיל…

השיח ברשתות החברתיות האישיות והמקצועיות

השיח ברשתות החברתיות מציג בצורה מאוד משמעותית את מה שקורה בחברה ואת הרוחות בקרב המעגלים החברתיים שלנו. מבחינה מסוימת הנכתב ברשתות החברתיות זה עניין אישי ואין מקום למעסיק להתערב בתוכן אותו בוחר העובד לפרסם ברשתות החברתיות, מצד שני מצפים ממנהלים בארגון לנהל שיח מתון ורציונילי ולכן ניתן לבקש ממנהלים להימנע מהתייחסויות גזעניות או התבטאויות אלימות, ניתן כמובן להביע עמדה, דאגה, וחשיבה גם בנושאים פוליטיים אבל חשוב להסביר שחייבים לזכור שהעובדים שעובדים עם אותם מנהלים בחברה צריכים להרגיש בנוח בחברה ולכן איך שאומרים וכותבים חשוב לא פחות ממה שאומרים. זה דורש חשיבה ומאמץ אבל קיימת הדרך המתאימה להביע עמדה ולא לגרום למי שלא מחזיק באותה עמדה להרגיש מאויים.

יש חברות גדולות ומצליחות בעולם שקובעות לעובדים בחוזה ההעסקה שאסור לחלוטין לנהל שיח פוליטי כלשהו במשרדים של החברה אבל ברשתות החברתיו האישיות שלהם מתירים לכל עובד ומנהל יכול לכתוב את מה שעל דעתו. אבל באותה העת, בפלטפורמות של המשרד כמו SLACK או BOB או TEAMS אסור בתכלית האיסור לנהל שיח פוליטי כלשהו. הרציונל מאחורי מדיניות זו הוא לא לגרום לוויכוחים פוליטים להקשות על מערכות היחסים בעבודה, לא לייצר אמוציות קשות בין אנשים, לעזור לכוון אנשים לעבודה משותפת ושיתוף פעולה כי זה מה שישיג את המטרות העסקיות.

בכל מה שקשור לעולם הפוליטי יש פילוג עמוק מאוד בחברה. קיים מתח קשה מאוד שיכול לגרום לויכוחים ומחלוקות קשים מאוד ראשית בין העובדים עצמם, שנית בין העובדים למנהלים, ושלישית בין העובדים ללקוחות החברה. לכן, חשוב לנהוג בזהירות בכל הקשור לאמירות פוליטיות בסביבת העבודה. בגלל הגיוון בחברה העובדים שלנו מרקעים שונים, דתות שונות והשקפות עולם שונות ולכן הוויכוחים הפוליטיים יכולים להתלקח במהרה. בלי להתכוון לכך, גם עובדים וגם מנהלים יכולים לפול בלשונם, לפגוע או להיפגע.

איך בעצם נכון והגיוני להתנהג בהקשר הפוליטי במקום העבודה?

ראשית יש לוודא שהדעות הפוליטיות לא ישפיעו על ההתנהגות המקצועית שלנו וזה דורש התייחסות באמת בוגרת ורציונלית. בשיחות על נושאים פוליטיים בעבודה ניתן לגלות דעות ועמדות שלא נוח לדעת אותן ואז זה יכול לגרום לעובדים להתחמק אחד מהשני במקרה הקל או להתעמת במקרה הקשה או לגרום לחוסר חיבה. לרוב לא נוח ולעיתים אף מתגוננים על ידי הדרה מאנשים דעתניים מידי או קולניים מידי. מאוד חשוב לא לפגוע ביכולת לעבוד בשיתוף פעולה ובצורה יעילה. אותה תרבות ארגונית בריאה וחשובה שנבנתה בעמל רב, יכולה להיהרס אם אנשים ירגישו מאוימים אחד מהשני עקב ויכוחים פוליטיים. 

באופן יזום, רוב העובדים ינהגו בזהירות בכל הקשור לנושאים חברתיים פוליטיים בעבודה. רוב האנשים נמנעים מפוליטיקה בעבודה באופן כללי, זה לרוב לטובה. כי לחלקם נוצרים מתחים בין אישיים לאחר שיחות על פוליטיקה ולחלקם איכות העבודה נפגמת אחרי ויכוחים והבנות על מחלוקות. ברגע שהמתח נהיה גבוה מדי, אחד מחברי הצוות עלול אפילו לעזוב או להרגיש שונה מהצוות שלו מכיוון שנוצר מתח שפוגע בשיתוף הפעולה שהיה שם. ויכוחים פוליטיים יכולים לפגוע בתרבות הארגונית המכילה והמקבלת שבניתם לאורך שנים.

ואם בכל זאת העובדים והמנהלים חווים תקופה גורלית ומרגישים צורך לשוחח על מה שקורה סביבם?

כאשר מדובר בתקופות גורליות לחיי היומיום של העובדים, המנהלים, המשקיעים, והלקוחות של החברה, ויש תחושה שאסור להתעלם מההתרחשויות החברתיות הרות הגורל, חשוב דווקא לנהל את השיח על מה שקורה מסביב גם אם הוא שיח פוליטי. הפעם חשוב לשוחח על הדברים אבל להקפיד בצורה שלא משתמעת לשתי פנים לגלות פתיחות ולאפשר להביע השקפות שונות, גם אם הן שונות מאוד. אסור להניח שכולם מסכימים עם דעת המנכ”ל או המשקיעים או ההנהלה. יש לנהוג בפתיחות כנה כאשר באופן יזום מביאים אנשים בעלי דעות שונות להתייחס לנושאים בצורה מכבדת ומכובדת. חייבים לאפשר לכולם לומר את דברם, גם כשלא מסכימים איתם. מאוד חכם להסביר מדוע חשובה הידברות ואפילו להביא אנשי מקצוע בעלי ידע שיכולים להציג עמדות שונות בצורה אמיתית ומרשימה.  חשוב במיוחד בעולם העבודה להציג עמדות שמבוססות על מידע אמיתי וחלילה לא על שמועות או חששות לא מבוססים.

הדמוקרטיה וחופש הביטוי לא רשאים להתקיים במשרד?

ברור כי עובדים ומנהלים זכאים לדבר על כל נושא שהם מעוניינים בפרט שחיים במדינות דמוקרטיות. אבל  יחד עם חופש ביטוי מגיעה גם אחריות לא לפגוע באנשים אחרים, לא לגרום להם להרגיש לא בנוח בעבודה.  באותה מידה לדבר על נושאים אחרים יכול לגרום חוסר נוחות.  בעבודה, כדאי לשקול מה אפשר ומה אי אפשר לומר כדי לא לפגוע במערכות היחסים בין האנשים. בהקשרים בינלאומיים, פוליטיקה נחשבת פעמים רבות לנושא שנמצא מחוץ לתחום, לכן עדיף להיות זהירים. לעיתים שיחות על נושאים אקטואלים הופכות לשיחות על פוליטיקה ועדיף להיזהר לא לפגוע בשותפים שעובדים איתם – עובדים, מנהלים, משקיעים וכמובן לקוחות. למי שרוצה להבין את ההיבט החוקי של העניין מוסיף גם את החוק היבש במדינת ישראל (ותודה לדניאל ראש המחלקה המשפטית שלנו בהייבוב על עזרתו).

סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מגדיר מספר רב של מקרים בהם אסור למעסיק להפלות את עובדיו (כגון דת, נטיה מינית, שירות מילואים וכו’), בין היתר אוסר החוק על מעסיקים להפלות בין עובדים בשל השקפותיהם, בכל אחד מהמקרים הבאים: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.

מלשון החוק ופסיקות מהשנים האחרונות עולה כי אסור להפלות עובד או מועמד לעבודה  בשל השקפותיהם ואף לא בשל הבעת השקפותיהם או עמדותיהם , למשל באמצעות השתתפות במחאה או הפגנה בזמנם הפנוי או שיתוף פוסטים ברשתות החברתיות השונות.

עם זאת, חשוב לדעת שבתי המשפט עלולים לקבל פיטורים בנסיבות האמורות, במקום בו הדבר פוגע במקום העבודה (נזק שנגרם מאותם מעשים) או לאור משרתו של העובד (למשל מנהל בכיר ומשפיע בארגון המתבטא באופן פוגעני, בעל משרה שיש לה נגיעה לאותן השקפות אישיות וכו’).

אם נביט על אנגליה למשל, חוקי חופש הביטוי שם מאפשרים לכל עובד ואדם לדבר על כל נושא לרבות פוליטיקה אפילו במקום העבודה ובלבד שאלו אינם מהווים איום על אחרים, הטרדה או דברי שנאה – 
מה שנהוג באנגליה ובמדינות נוספות (ואולי זו הדרך הראויה ביותר) הוא לנסות לקבוע כללי התנהגות כמו קוד ההתנהגות של החברה ובו לנסות לקבוע שנושאים שנויים במחלוקת יידונו בצורה מכבדת וכו’. 

המלצות

הנושא	פוליטיקלי קורקט במאה ה 20	פוליטיקלי קורקט במאה ה 21
לבוא למשרד עם חולצת שלבשתי להפגנה נגד מדיניות הממשלה	לא מקובל	לא מקובל
להצטלם בהפגנה ולהראות את התמונה ברשתות החברתיות	לא מקובל	אפשרי
לפרסם ולהזמין עובדים ומנהלים להפגנה פוליטית שתתקיים בסוף השבוע בכלי העבודה של החברה (SLACK, BOB, TEAMS)	לא מקובל	לא מקובל
לשתף תמונות של השתתפות בהפגנה פוליטית עם חברים מהעבודה בקבוצת WHATSAPP פרטית	לא מקובל	אפשרי
לשתף תמונות של השתתפות בהפגנה פוליטית עם חברים מהעבודה בקבוצת WHATSAPP של העבודה	לא מקובל	לא מקובל
לפרסם עמדה על השתתפות בהפגנה ברשת החברתית המקצועית – LINKEDIN	לא מקובל	אפשרי, בצורה מכבדת, ללא אלימות מילולית וללא קריאות גנאי.

אז מה ה BOTTOM LINE?

עדיף לשמור את המשרד ואת הפלטפורמות העסקיות כמקומות מקדמים שיתוף פעולה ויחסים תקינים בין עובדים, מנהלים, ולקוחות. שיחות על נושאים פוליטיים יכולות לגרום לעובדים הרגשה לא נוחה, התפרצויות, ויכוחים והרס לתרבות הארגונית המכילה והמקבלת שנבנתה.

ברשתות החברתיות הפרטיות והמקצועיות, יש להנחות את המנהלים והעובדים להיות אותנטיים, להביע את דעתם, לשתף ברגשותיהם, אבל לעשות זאת בצורה מכבדת והגונה.

באם נדרשים לשוחח על השינויים והיוזמות הפוליטיות במקום העבודה, מומלץ להביא דוברים מקצועיים שמייצגים דעות שונות בצורה מקצועיות וברורה, ובכך לעודד שיח איכותי ומכבד.